גיא זהבי עורך דין

לאחרונה אני מקבל המון שאלות לגבי החלק העיקרי של ההליך הפלילי (הליך בו מתבררת האשמה), מה קורה בו וכיצד, מתי זה קורה וכדומה. אפרט כאן בקצרה את ההליך והשלבים בו.

דבר ראשון צריך לזכור שההליך הפלילי מתחיל עוד בתחנת המשטרה. אין כתב אישום בבית המשפט שלא עבר דרך חוקר משטרה (או חוקרי מע"מ, מס הכנסה וכדומה). כאן לא נדון בחקירה במשטרה ואתם יכולים להיכנס לאתר שלי ולקרוא שם בהרחבה על חקירה במשטרה (www.plili.info).

הסניגור

כל נאשם במשפט פלילי רשאי ויכול להיות מיוצג על ידי סנגור, שהינו עורך דין מוסמך, מטעמו. הסנגור נשכר על ידי הנאשם בהתאם לקריטריונים, החיבור בין הנאשם לסנגור ועלות שכר הטרחה בעבור הייצוג כפי שנקבע על ידי הסנגור. כל עו"ד יכול לקבוע שכר טרחה עצמאי משלו ורשאי אף לייצג ללא תמורה כלל ואולם, אם נקבע שכר טרחה, הנאשם הוא זה שישא בו באופן מלא. למרות האמור לעיל, ישנם מקרים שבהם בית המשפט חייב למנות סניגור לנאשם באם הוא לא מינה לעצמו (כתב אישום ברצח, אם קבע בחוק עונש מאסר מעל ל10 שנים וכדומה). מעבר למקרים ספציפיים, יכול בית המשפט למנות סניגור לנאשם בהתאם לשיקול דעתו גם במקרים אחרים ואם החליט כך, ימונה סניגור מהסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם.

חומר חקירה

כתב אישום כנגד אדם מוגש על סמך חומר חקירה שאותו ניתן להוכיח, באמצעות עדים או מסמכים, בבית המשפט. על מנת להיערך כראוי, רשאי הנאשם, הסניגור, כל אדם אשר הוסמך על ידי הסנגור וכל אדם שהוסמך על ידי הנאשם (בהסכמת התביעה) לצלם ולהעתיק את מלוא חומר החקירה. החוק מגדיר כי עיון וצילום חומר החקירה יתבצע במשרדי התביעה, או במקום אחר שהתביעה קבעה לשם כך.  על מנת לתאם זאת יש לפנות לתביעה ולבקש לצלם את חומר החקירה בצירוף ייפוי כוח מהנאשם. העלות בעבור הצילום של חומר החקירה, על הנאשם.

התייצבות נאשם למשפטו

במקרים רבים הנאשם עצור בזמן ניהול משפטו ולכן מי שידאג להתייצבותו הינו שירות בתי הסוהר באמצעות יחידת "נחשון". ואולם, ישנם מקרים שבהם מוגש כתב אישום והנאשם אינו עצור. במקרה כזה, הנאשם חייב להתייצב למשפטו במועד ובמקום המופרט בהזמנה אותה הוא קיבל. הנאשם חייב להמשיך להתייצב לכל הדיונים כפי שיקבע על ידי בית המשפט. ישנם מקרים המוגדרים בחוק שבהם יכול הנאשם שלא להתייצב למשפטו ואולם במשפט הפלילי, אלא הם מקרים חריגים ולא מצאתי מקום לפרטם כאן (לפרוט והרחבה בנושא תוכלו לשאול את הסניגור שלכם).

שלבי המשפט המקדמיים

שלב ראשון: הקראה
בית המשפט יקריא לנאשם את כתב האישום ויוודא כי הוא מבין את העבירות והמעשים המיוחסים לו בכתב האישום. במועד זה, אין הנאשם חייב להשיב לכתב האישום. באותו מעמד, יכול הנאשם לעלות טענות מקדמיות (בהתאם לסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי.

שלב שני: מענה
בשלב זה ישאל בית המשפט את הנאשם לתשובתו לאישום. נאשם אינו חייב להשיב לאישום ואולם הימנעות להשיב לאישום ו/או לשאלות בית המשפט בנושא, יכולה לחזק את ראיות התביעה כנגדו. באם בחר להשיב יכול הנאשם לכפור בעובדות כולם או חלקן, להודות בכל העובדות או חלקן, לטעון עובדות נוספת וכדומה. אם לנאשם יש טענת אליבי (טענה שמשמעותה כי היה במקום אחר בזמן ביצוע העבירה בה הוא מואשם) עליו לעלות את הטענה בראשית המשפט בו שואלים אותו לתגובתו להאשמות. חשוב לזכור כי טענה מסוג זה לא ניתן לעלות בשלב מאוחר יותר אלא באישור בית המשפט

שלב שלישי: הוכחות – פרשת תביעה      

אם הנאשם כפר בעובדות כולן או מקצתן, יקבע בית המשפט דיון לשמיעת ראיות התביעה וזאת על מנת להוכיח את העובדות בהן כפר הנאשם. אותם עדים מופיעים בשמם או בכינוי (באם יש צורך לחסות את שמם המלא) בכתב האישום וחומר החקירה הועבר לרשות ההגנה מראש. התביעה לא יכולה להפתיע את ההגנה בעד שחומר החקירה לא הועבר קודם לכן לעיונה במסגרת עדי התביעה.

שלב רביעי: הוכחות – פרשת הגנה
בסיום פרשת התביעה תכריז התביעה "אלו עדי" ולאחר מכן יעבור בית המשפט לפרשת הגנה. הנאשם יכול לבחור להעיד בבית המשפט ולספר את גרסתו ויכול לבחור שלא להעיד כלל ואולם לבחירה שלא להעיד יש משמעות משפטית שכן הדבר יכול לשמש לחיזוק לראיות התביעה. ככלל יעיד הנאשם כעד הגנה ראשון זולת אם אישר בית המשפט כי יעיד מאוחר יותר.  בית המשפט יזמן לעדות כל עד אותו מבקש הנאשם להעיד למעט אלו אשר בית המשפט סבור שאין בעדותם להועיל לשאלת בירור האשמה של הנאשם. בנוסף בית המשפט יכול מיוזמתו לזמן עדים חדשים או להחזיר לעדות עד שכבר העיד אם ראה לנכון לעשות כן לצורך בירור האשמה.
נאשם אשר ביקש לזמן עדים יכול ויצטרך להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף או ערובה להבטחת כיסוי הוצאות העד כפי שיקבע בית המשפט.

חקירת עדים בבית המשפט
עדי תביעה– עדי התביעה יחקרו קודם על ידי התובע, אחר כך יחקרו בחקירה נגדית על ידי הסניגור. לתובע יש זכות לחקור בחקירה חוזרת את עדי התביעה על נקודות אותם שאל הסנגור בלבד. לבסוף יכול בית המשפט לשאול שאלות שלטעמו חשובות לבירור האשמה ולא נשאלו.
עדי הגנה – עדי ההגנה יחקרו קודם על ידי הסניגור, אחר כך בחקירה נגדית על ידי התובע ובחקירה חוזרת על ידי הסניגור. גם כאן לבית המשפט יש סמכות לשאול את העד שאלות שלטעמו לא נשאלו או בנקודות שלטעמו לא הבהרו מספיק.
עד מטעם בית המשפט – עדים שהוזמנו מטעם בית המשפט יחקרו קודם על ידי בית המשפט ולאחר מכן בחקירה נגדית על ידי התובע והסניגור.

סיכומים
עם סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, ישמע בית המשפט את הסיכומים. הסיכומים הינם הראיות שנשמעו או הובאו  לבית המשפט ומוכיחות את אשמתו או חפותו של הנאשם, לטענת הצדדים.

הכרעת דין
לאחר שמיעת הסיכומים יכריע בית המשפט בשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם. בית המשפט יכול להחליט לזכות את הנאשם זיכוי מלא, או זיכוי מחמת הספק ויכול להרשיע אותו בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום או בעבירה אחרת מבחינת העובדות ו/או סעיף האישום אם העבירה הוכחה בבית המשפט וניתנה לנאשם אפשרות סבירה להתגונן בפני אשמה זו.

טיעונים לעונש               
הליך זה יתקיים רק אם הנאשם הורשע. בית המשפט ישמע טיעונים לעונש הן על ידי התובע והן על ידי הסניגור. הצדדים יציגו במסגרת הטיעונים לעונש את המתחם הראוי לעונש (מתחם ענישה הנע בין מינימום למקסימום) בגינו הורשע הנאשם ואת המיקום היחסי של הנאשם בתוך המתחם (על פי תיקון 113 לחוק העונשין). הסניגור יכול לבקש מבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם וזאת מטעמי שיקום הנאשם ויכול הוא להביא ראיות וטיעונים אחרים היכולים להשפיע על מידת העונש.  הן הסניגור והן התביעה יכולים לבקש לשלוח את הנאשם לשירות מבחן ולבקש שהאחרון יגיש תסקיר לעניין העונש בענינו של הנאשם. באם מדובר בנאשם צעיר, תחת גיל 21 יש חובה על פי חוק לתסקיר כזה.

גזר דין
לאחר שמיעת הטיעונים לעונש יכריע בית המשפט בשאלת עונשו של הנאשם. בית המשפט יטיל על הנאשם את העונשים הראויים לטעמו. במסגרת גזר הדין יכול בית המשפט להטיל על הנאשם את אחד או יותר מהעונשים הבאים: עונש מאסר, עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, שירות למען הציבור, קנס, התחייבות להימנע מביצוע עבירה ופיצוי.

אלו הם בקצרה שלבי ההליך הפלילי, כמובן שמעבר לכך ישנו גם

ערעור על הכרעת הדין או על העונש בפני ערכאה גבוהה

יותר. בנוסף לא נכתב כאן דבר על הליך המעצר שהינו הליך נפרד מההליך העקרי בו מתבררת שאלת האשמה

על מנת למצות את הזכויות שלכם בצורה מיטבית, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בהליך הפלילי וזאת על מנת למצות את מלוא זכויותכם ולמנוע ממכם/ן סיכונים מיותרים.