עורך דין גיא זהבי

 

אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא

מאמר של עו"ד גיא זהבי שהתפרסם באתר NRG בנוגע להאם חיפוש ללא צו שיפוטי נחשב לחיפוש חוקי (מצורף בסוף גם קישור למאמר לנוחיותכם).

תהנו

 

שוטר רואה אזרח מטייל ברחוב, פונה אליו ושואל אותו למעשיו באזור, האזרח עונה שהוא בדרכו לביתו. השוטר בודק במסוף, רואה שלאזרח יש עבר פלילי ומבקש ממנו לרוקן את כיסיו. באחד מכיסיו של האזרח נמצאת סכין יפנית והאזרח נעצר. האם פעולותיו של השוטר היו תקינות?

נושא החיפוש עלה לכותרות לאחר פרשת בן חיים אשר נידונה בבית המשפט העליון, ומאז הגדירה את נושא החיפוש וסמכויות החיפוש של שוטר באזרח. אם כן מה מותר ומה אסור לשוטר לבצע?

בחוקים ובתקנות מוגדרות הסמכויות של המשטרה בכל הנוגע לחיפוש ללא צו. שוטר יכול לעצור ולחפש בכליו ובגופו של אדם אם יש לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב, או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית.

מכל החוקים והתקנות עולה דרישה אחת ברורה להכשרת חיפוש ללא צו שיפוטי כל ידי שוטר והיא דרישת היסוד הסביר לכך שאותו מושא חיפוש מחזיק חפץ שהחזקתו אסורה.

מבחן החשד הסביר הינו מבחן שיהיה על בית המשפט לבחון ולהכריע האם במקרה שבפניו היה לאותו שוטר חשד סביר או שמא לא היה ולכן לא היה בסמכותו לבצע את אותו חיפוש. על בית המשפט לבחון את סבירות שיקול הדעת של השוטר ועל פי החלטתו, יוכשר או יפסל החיפוש ולעיתים אף ממצאיו.

בתי המשפט לא מגדירים רשימה סגורה של מקרים בהם יהיה חשד סביר היות וכל מקרה צריך להיבחן בפני עצמו אולם ניתן להצביע על נסיבות שיקימו עילת חיפוש ואת אותו חשד סביר.

עבר פלילי אינו יכול להוות עילה לחיפוש

דוגמה לנסיבות אלה, היא כאשר המשטרה מקבלת מידע על ביצוע עבירה באזור בו נמצא אותו אדם, התנהגות מחשידה של האדם לשאלות השוטר וכדומה. דבר אחד שכבר הוחלט בפסיקה הוא שקיומו של עבר פלילי במנותק משאר הגורמים אינו יכול להוות עילה לחיפוש ואינו מקים חשד סביר אשר מקנה לשוטר את הסמכות לבצע חיפוש.

השאלה שעולה כעת הינה, האם שוטר שמבקש מאזרח לרוקן את כיסיו מבלי שקמה לו עילה לחיפוש חוקי ואין לו יסוד סביר והאזרח מרוקן כיסיו מרצונו, האם מדובר בחיפוש חוקי? כלומר, האם בהיעדר כל סמכות חוקית, האם הסכמה לביצוע חיפוש של אדם בכליו ועל גופו, יכולה לשמש כמקור לסמכות?

הפסיקה דנה במקרים מסוג זה ונקבע כי הסכמה יכולה לשמש כמקור סמכות לביצוע חיפוש בהעדר מקור סמכות אחרת, אולם על ההסכמה להיות הסכמה מדעת. כלומר, על מושא החיפוש לדעת שהוא יכול לסרב לחיפוש, כאשר אין יסוד סביר לשוטר ואין סמכות אחרת בחוק לביצוע חיפוש, והסירוב לא ייזקף לחובתו.

המפגש בין השוטר לאזרח טומן בחובו מפגש בין הרשות השלטונית לבין האזרח הקטן. מפגש שכזה הינו טעון מאוד לאור הבדלי המעמדות, הסמכויות והזכויות של כל צד. אזרח אשר פונה אליו שוטר סבור כי השוטר פועל במסגרת תפקידיו וסמכויותיו. נוסיף לכך את המתח הנפשי, ההתרגשות והפחד הטמון בפגישה עם המשטרה, אף של אזרח תמים, ונוכל לקבל סיטואציה שעלולה להביא לכך שגם האזרח התמים לא ירצה לעמוד על זכויותיו גם אם ידע אותם וזאת מפחד התגובה של הרשות.

הסירוב לחיפוש לא ייזקף לחובתו של האזרח התמים

על מנת למנוע את המצב המתואר לעיל וכדי להבטיח כי הסכמת האזרח לחיפוש הינה הסכמת אמת, וכי היא ניתנה לאחר שהאזרח הבין את זכויותיו, על השוטר להסביר ולהבהיר לאזרח, כאשר הדבר רלוונטי, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו. רק בנסיבות שכאלה ניתן יהיה לראות את הסכמת האזרח כהסכמת אמת, וככזאת שתכשיר את הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות הכרוכה בביצוע של חיפוש.

אם כן, ללא יסוד סביר של השוטר וללא צו חיפוש שיפוטי, שוטר אינו יכול לבצע חיפוש כלשהו אולם את האמור יש לסייג לאותם מקרים שבהם באמת מדובר בעובר אורח תמים, ובכזה שלא קמה כנגדו עילת חיפוש או יסוד סביר להניח כי הוא מחזיק חפץ שהחזקתו אסורה. כאמור לעיל, עבר פלילי לבדו אינו יכול להקים את היסוד הסביר והמקרה שמתואר בפתח הדברים נגמר בהחלטת התביעה לחזור מכתב אישום וסגירת התיק.

כיצד עלינו לפעול במידה ושוטר פונה אלינו ומבקש לבצע חיפוש?

בכל מקרה יש להישמע להוראות השוטר, אם אתם חושבים שאין לשוטר עילה לחיפוש ולא מתקיים היסוד הסביר יש לשאול את השוטר, במידה והוא לא הסביר לכם קודם, האם קמה לכם הזכות לסרב לחיפוש, והאם סירוב זה לא ייזקף לזכותכם. סביר ששוטר שחושב שיש לו עילה לחיפוש יסביר לכם שקמה לו עילת חיפוש ויש לו יסוד סביר, ושוטר שיודע שאין כך יאפשר לכם לסרב לחיפוש. בכל מקרה אין להתעמת עם השוטר ויש לאפשר לעורך הדין שלכם, לפעול במסגרת החוק, על מנת לבדוק האם אכן החיפוש היה חוקי או לאו.

מצורף בזאת לינק למאמר באתר NRG אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי ולקבל תשובה.

http://www.lawguide.nrg.co.il/showarticle.asp?id=18655

 

השאר תגובה