פדופיליה ומשפט מאמר מאת עו"ד גיא זהבי

פדופיליה ומשפט

חדשות לבקרים אנו שומעים על אדריכל, מורה, שוטר, מהנדס שנתפס ותיוגו כפדופיל. האם נכון לתייג אדם כפדופיל? מה עושה המשפט על מנת לפעול כנגד כאלה. מוזמנים לקרוא ולהחכים.

מהי בכלל פדופיליה? ההגדרה הרפואית פסיכולוגית הינה כי מדובר בהפרעה נפשית אשר גורמת לעוררות מינית אבל מבוגרים המתאפיינת במשיכה מינית לילדים. המשיכה יכולה להיות עיקרית ולעיתים אף בלעדית לילדים.

החוק בישראל אינו עוסק כלל בפדופיליה ולא נכנס להגדרה הרפואית של ההפרעה. החוק בישראל מגדיר בצורה ברורה, מה מותר ומה אסור לעשות עם קטין בכל הקשור לפעילות מינית. העובר על החוק, צפוי לעונשים הקבועים בו ואולם גם מי שהורשע בבית המשפט, אין בית המשפט יגדירו כפדופיל וזאת בניגוד לדוגמא לסוחרי סמים, שם בית המשפט מגדיר אדם שהורשע בסחר בסמים כסוחר סמים, דבר שמאפשר פעולות משפטיות כאלה ואחרות כנגדו בגין היותו סוחר סמים (לדוגמא חילוט רכוש). החוק מגדיר גם את האסור והמותר בכל התחום של החזקה של תמונות מניות של קטינים, יצירתם והפצתם. כך לדוגמא אדם אשר בארבע קירות ביתו ישב וצפה בסרטון מיני של קטין יכול למצוא עצמו כנאשם בהליך הפלילי היות והחוק אוסר החזקה של סרטוני מין של קטינים ואין זה משנה אם הסרטון הגיע מחו"ל. יתרה מכך, אין חובה שהמופיע בתמונה יהיה בפועל קטין אלא רק שיראה כקטין. עוד מעשה עבירה שאנו שומעים עליהם הרבה זה שיחות מיניות עם קטינים באמצעות תוכנות מסרים כגון וואטסאפ, מסנג'ר וכדומה. שיחות כאלה הם אסורים על פי חוק שמקום שהצד השני לשיחה אמר כי הוא/היא קטינה, החוק קובע כי יש להפסיק את השיחה ואין זה משנה שבכניסה לאותו ממשק הצהיר המשתמש כי הוא מעל גיל 18. עצם ההודעה בשיחה על גילו של המשתמש כקטין מספק את החוק על מנת לקבוע שאם ביצעת שיחה מינית, אתה אשם בעבירה ולעיתים עבירות חמורות מאוד וזאת מבלי לצאת מהבית כלל.

האם בכל מקרה אדם הואשם בביצוע עבירה מהסוג הזה מדובר בקיום יחסי מין או פעולה אקטיבית פיזית עם קטינים?

חד משמעית לא! רוב התיקים עליהם אנו שומעים אינם התיקים שבו אדם מקיים יחסי מין עם קטינים, יש גם כאלה אולם אלה אינם הרוב. הרוב המוחלט של התיקים הינם מקרים שבהם אדם מדבר עם קטין/ה באמצעות תוכנת מסרים מיידים.

האם בכל מקרה מדובר באדם בעל הפרעה נפשית של פדופיליה?

חד משמעית לא! המרכז לבחינת מסוכנות מינית של נאשם קובע בצורה כמעט גורפת שאותם אנשים אשר דיברו עם קטינים באמצעות תוכנת מסרים מיידים, הינם ברמת מסוכנות מינית נמוכה (אין רמה נמוכה יותר, המסוכנות מתחלקת לשלושה חלקים נמוכה, בינונית גבוהה – כך, קל אדם הינו מסוכן ורק רמת המסוכנות היא שנותרת לקבוע) והם אינם בעלי הפרעה נפשית מסוג פדופיליה

האם הטיפול המשפטי אשר ניתן היום הינו נכון ומיטבי

חד משמעי לא! בתי המשפט מטפלים במקרים של מסוג זה עם הכלים המשפטיים הרגילים שקיימים בחוק. כך למעשה נוצר עיוות משפטי שבו אדם שביצע שיחת בתוכנת מסרים מידיים, מקבל טיפול באמצעות אותו חוק וכלים משפטיים כמו אחד שבפועל ביצע מעשה מיני פיזי אקטיבי עם קטין.

ויש להדגיש, אין הכוונה להקל ראש באותם שיחות עם קטינים באמצעות תוכנת מסרים מידיים אלא רק לציין שהטיפול המשפטי אינו עומד במבחן התוצאה ונעשה עוול לאותם חשודים ונאשמים כאשר הם מוגדרים באותם כלים חמורים כמו המבצעים בפועל עבירות מסוג זה.

יש צורך בשינוי חקיקתי בנושא ועד אז, עד אז נמשיך לטעון, לנקוט ולפעול למען אלו אשר נתפסו בקלקלתם ועומדים בפני חקירה משטרתית קשה, כתב אישום חמור ותיוג כפדופיל, למרות שבין ההגדרה לבינם אין דבר וחצי דבר

הכותב, גיא זהבי, הינו עו"ד פלילי אשר ייצג בעשרות תיקי עבירות מין בקטינים במגוון הרחב של המעשים.